יום ראשון, 5 בינואר 2014

התנצלות, שנה ועוד משהו עתיק מהמגירה

אתחיל בהתנצלות על כך שלא כתבתי חודשיים (!) קיבלתי מיילים "זועמים" על כך, והשבתי לכולם, אבל קורה אצלי המון ולא הייתה לי פניות להתיישב ולשפוך למקלדת. עכשיו מנסה. 

אתחיל בזה שאני קצת פחות מחודש אחרי שנה לפטירתה. יום השנה היה מסומן אצלי בתודעה כאיזה שהוא תאריך שהוא מאוד משמעותי מבחינת "תהליך האבל" (סליחה על הביטוי שאני ממש סולד ממנו). עד אותו תאריך מאוד התרכזתי בה, בצער ובכאב ובמה שעובר עלי ועל המשפחה. ההכנות ליום השנה לא אפשרו לי בכלל להסתכל קדימה אלא רק להתרכז בנושא הזה. 

עכשיו, איך שהוא, אני מתחיל לחשוב איך אני רוצה לחיות את המשך חיי. מכל הבחינות. איך אני מגדל את ארבעת ילדי בצורה הכי טובה שאפשר, איך אני מתפתח במקצוע שלי שאותו אני כל כך אוהב, אבל בכל זאת רוצה איזה שינוי, איך אני חי עם הסביבה שלי בתור עצמי, לבד, ללא בת זוג. איזה סוג מערכת יחסים אני רוצה עם מישהי אם בכלל, המון שאלות שלא לכולן יש לי מיד תשובות, אבל ככל שהזמן חולף הפזל הזה מתחיל איך שהוא להסתדר במקום...

לסיום, עוד שיר שכתבתי לה עוד לפני שהתחתנו....
ושוב המילים מקבלות משמעות מרטיטה, לאור זה שהיא איננה....

יש לי אותך וזה הכי
יש לי אותך וזה אמיתי
שלוש פעמים בשלוש שניות
שלוש תמונות יפות שונות

את ואני כך השיר אומר,
את ואני זה לא יגמר
את שם רחוק ואני אמנם כאן
אבל את ואני ממשיך כל הזמן

חמודתי, יקירתי, אהובתי
אהבתך היא תשוקתי,
תשוקתך היא שמחתי,
שמחתך היא חיוכי,
חיוכך הוא אושרי

מהו נצח, זה דבר בלי סוף.
מהו סוף, בשבילי הוא לא קיים.
דבר אחד בטוח:
אני שלך לנצח ובלי סוף!

האלמן הטרי (עוד לא החלטתי אם אחרי שנה אני עדיין טרי או לא...)