יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

הכנות ליום השנה

בעוד כחודש וקצת יגיע יום השנה לפטירתה של אהובתי. אין לי מושג איך ארגיש אז, ובמה זה יהיה שונה מכל יום השנה. תמיד אומרים על משפחות שכולות שבשבילן כל יום זה יום זיכרון. בשנה הזו אני מבין אותן.

כשאני חושב על יום השנה, אני חושב בעיקר על יום שנועד לאנשים אחרים. אלו שחזרו לחייהם מי מהר יותר ומי פחות (ממש בלי לשפוט אף אחד), וליום אחד ארצה ששוב יזכרו אותה, כפי שהייתה בימיה הטובים. נהדרת, אוהבת ומחבקת.

בנוסף, אני מסמן את היום הזה כיום שבו אצטרך לעשות איזה שהוא שינוי עם עצמי. לעבור ממצב שבו אני מרוכז כולי בהווה ובעבר למצב שבו אני גם מכוון אל העתיד. אני מדבר בעיקר על איך אני רוצה לחיות בשנים הקרובות, מה אני רוצה לשנות בחיי. מסתבר שמותה נתן לי הזדמנות וגם לגיטימציה לעצור הכל, להסתכל על עצמי ועל המשפחה, ולעשות את ההתאמות הנדרשות.

להלן כמה התאמות שעולות בראשי כרגע:
1. הנוכחות שלי בחיי ילדיובחיי המשפחה המורחבת (גם שלה), החברים (גם שלה(!))
2. הקריירה - ביצוע התאמות נדרשות גם כי מה שעניין בעבר לא מעניין היום (כמה שורות קוד אפשר לכתוב???), רוצה לעשות משהו משמעותי יותר, וגם בגלל סעיף 1 לעיל... נגמרה היכולת לתת משרה מלאה במשרד. צריך גם עבודה מהבית...
3. חיי אהבה - איך לבנות קשר אמיתי "ארוך טווח", עם מישהי שלא רוצה קשר "רציני"? האם יש נשים עם צרכים כמוני, שלא רוצות "פרק ב'" אלא רק חברה טובה וגם סקס טוב? נשמע לי מדע בדיוני, אבל אולי אחרי השנה אגש למשימה ואבדוק...
4. ערכים - איך אני משמר את הערכים שאהובתי דאגה להנחיל, שהם היו שלה הרבה יותר משלי. אני מדבר על חמלה, אהבת ועזרה לזולת, שמירה על איכות הסביבה (הייתה פריקית של מחזור), זה דורש מאמץ רב, אבל אני מאוד רוצה לשמר...
5. משאבי זמן פנויים - במה משקיעים אותם? בצבירת חוויות בטיולים וסיורים, או פשוט לשבת בבית וליהנות מהילדים.  או גם וגם? יש כל כך הרבה מה לראות ולעשות.  שיט! הרי למדנו שהחיים קצרים והכל יכול להשתנות בן רגע, לא?

במותה ציוותה לנו את החיים.... עוד משפט שעבר לי פעם ליד האוזן, ועכשיו הוא בוער בעצמותי. אם לא אחיה טוב, אם לא אהיה מאושר יחד עם הילדים, אם לא נעשה מה שטוב לנו, ההזדמנות היקרה הזו, להתאים הכל מחדש,  תרד לטמיון והטוב היחידי שיכול לצמוח ממצב כזה לא יתרחש. 

ועכשיו נעבור להכנות לקראת יום השנה:
1. להזמין את כל המכרים
2. לתכנן מפגש משפחתי לאחר האזכרה בביתנו. 
3. לכתוב דברים לזכרה. על מה אדבר? על האהבה והיחסים שלנו? על אהבתה ומסירותה לילדים ולמשפחה? על התמודדותה עם המחלה? על השנה האחרונה בלעדיה? על הגעגועים שלי ושל הילדים? על הכל?
4. להזמין רב שיעשה את האזכרה כהלכתה....
5. לקנות פרחים (?)

כבר אני מרגיש יותר מעשי....

לילה טוב,
מהאלמן הטרי 
דרך אגב אחרי שנה אני טרי או שאני כבר לא טרי?