יום שישי, 22 בנובמבר 2013

כשאין קונטרה...

בחודשים הראשונים שלאחר שאהובתי חלתה הרגשתי מוצף במחשבות ורגשות שכנראה היו תמיד קיימים אבל חבויים עמוק בפנים. אותה הצפה הפכה לסופת טייפון לאחר שנפטרה. הוצפתי במחשבות, ברגשות, בתובנות, בתסכולים, בהיסוסים, בהחלטות, בשאלות, בתשובות, ברצינות, ברוח שטות, ברצון להתעמק, ברצון לא לחשוב על כלום, ברצון לקרבה, ברצון להתרחק, בפחדים ובחששות, וגם באומץ ובנחישות, וזה רק מה שעלה לי בראש...
השבוע הופתעתי מעוד אסימון שנפל לי, קצת מאוחר אבל טוב שנפל. זה שוב קשור לילדים (כואב לי שאני צפוי, אפילו אם אני צפוי לעצמי בלבד:). 

אחד מילדי התחצף בצורה שלא מקובלת עלי (בעצם אין אף התחצפות שמקובלת...). נבחתי עליו כמו שהרבה זמן לא עשיתי, תוך שקירות הבית נסדקים. כנראה שהוצאתי עוד כמה תסכולים בדרך כי הוא בחר לנבוח עלי בחזרה (אנחנו זה הדוגמה שלהם לא?) (כמה סוגריים בפסקה אחת). מאוד כעסתי עליו, אבל אז זה נחת עלי. נזכרתי שכשכעסתי עליהם בעוד אמם הייתה נוכחת, היה להם למי לברוח... היה להם איפה לקבל הבנה, או לפחות חיבוק מנחם... היום זה אני מולם והם מולי. אחד על אחד (או יותר), אין איפה להתחבא, הם צריכים לספוג מה שאני בוחר לתת להם... ואז התמלאתי בשאלות, ותהיות. האם אני אמור קצת "להתחשב" בזה? זה הרי לא כוחות. אמנם אני אחד, אבל אחד בוגר ונחוש... האם אני צריך לתת את החיבוק המנחם קצת יותר מהר ממה שהוא מגיע באופן טבעי לאחר שאני כועס? האם הם בכלל מרגישים בחוסר של הקונטרה אלי? האם ההחלטה שלי לא לעשות הנחות שאינן מתבקשות באופן ישיר מ"המצב" היא ולידית? אין לי תשובות. אולי עצם המודעות שלי לנקודה הזו תשפיע עלי בהתנהלות מולם בעתיד... ואולי זה לטובה? 

אני מוכן לחיות עם השאלות האלה, איך אמר איינשטיין, מה שחשוב זה לא להפסיק לשאול... (האמת גם הפסיכולוגית שלי).

סופ"ש נעים 
האלמן הטרי למחצה... 
(לא השלמתי את הדיון עם עצמי האם אחשב עדיין טרי לאחר ציון יום השנה למותה)....


יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

הכנות ליום השנה

בעוד כחודש וקצת יגיע יום השנה לפטירתה של אהובתי. אין לי מושג איך ארגיש אז, ובמה זה יהיה שונה מכל יום השנה. תמיד אומרים על משפחות שכולות שבשבילן כל יום זה יום זיכרון. בשנה הזו אני מבין אותן.

כשאני חושב על יום השנה, אני חושב בעיקר על יום שנועד לאנשים אחרים. אלו שחזרו לחייהם מי מהר יותר ומי פחות (ממש בלי לשפוט אף אחד), וליום אחד ארצה ששוב יזכרו אותה, כפי שהייתה בימיה הטובים. נהדרת, אוהבת ומחבקת.

בנוסף, אני מסמן את היום הזה כיום שבו אצטרך לעשות איזה שהוא שינוי עם עצמי. לעבור ממצב שבו אני מרוכז כולי בהווה ובעבר למצב שבו אני גם מכוון אל העתיד. אני מדבר בעיקר על איך אני רוצה לחיות בשנים הקרובות, מה אני רוצה לשנות בחיי. מסתבר שמותה נתן לי הזדמנות וגם לגיטימציה לעצור הכל, להסתכל על עצמי ועל המשפחה, ולעשות את ההתאמות הנדרשות.

להלן כמה התאמות שעולות בראשי כרגע:
1. הנוכחות שלי בחיי ילדיובחיי המשפחה המורחבת (גם שלה), החברים (גם שלה(!))
2. הקריירה - ביצוע התאמות נדרשות גם כי מה שעניין בעבר לא מעניין היום (כמה שורות קוד אפשר לכתוב???), רוצה לעשות משהו משמעותי יותר, וגם בגלל סעיף 1 לעיל... נגמרה היכולת לתת משרה מלאה במשרד. צריך גם עבודה מהבית...
3. חיי אהבה - איך לבנות קשר אמיתי "ארוך טווח", עם מישהי שלא רוצה קשר "רציני"? האם יש נשים עם צרכים כמוני, שלא רוצות "פרק ב'" אלא רק חברה טובה וגם סקס טוב? נשמע לי מדע בדיוני, אבל אולי אחרי השנה אגש למשימה ואבדוק...
4. ערכים - איך אני משמר את הערכים שאהובתי דאגה להנחיל, שהם היו שלה הרבה יותר משלי. אני מדבר על חמלה, אהבת ועזרה לזולת, שמירה על איכות הסביבה (הייתה פריקית של מחזור), זה דורש מאמץ רב, אבל אני מאוד רוצה לשמר...
5. משאבי זמן פנויים - במה משקיעים אותם? בצבירת חוויות בטיולים וסיורים, או פשוט לשבת בבית וליהנות מהילדים.  או גם וגם? יש כל כך הרבה מה לראות ולעשות.  שיט! הרי למדנו שהחיים קצרים והכל יכול להשתנות בן רגע, לא?

במותה ציוותה לנו את החיים.... עוד משפט שעבר לי פעם ליד האוזן, ועכשיו הוא בוער בעצמותי. אם לא אחיה טוב, אם לא אהיה מאושר יחד עם הילדים, אם לא נעשה מה שטוב לנו, ההזדמנות היקרה הזו, להתאים הכל מחדש,  תרד לטמיון והטוב היחידי שיכול לצמוח ממצב כזה לא יתרחש. 

ועכשיו נעבור להכנות לקראת יום השנה:
1. להזמין את כל המכרים
2. לתכנן מפגש משפחתי לאחר האזכרה בביתנו. 
3. לכתוב דברים לזכרה. על מה אדבר? על האהבה והיחסים שלנו? על אהבתה ומסירותה לילדים ולמשפחה? על התמודדותה עם המחלה? על השנה האחרונה בלעדיה? על הגעגועים שלי ושל הילדים? על הכל?
4. להזמין רב שיעשה את האזכרה כהלכתה....
5. לקנות פרחים (?)

כבר אני מרגיש יותר מעשי....

לילה טוב,
מהאלמן הטרי 
דרך אגב אחרי שנה אני טרי או שאני כבר לא טרי?