יום שישי, 23 באוגוסט 2013

כל החלומות



כמו שכתבתי בפוסטים קודמים אסימון שנופל כשנכנסים למשבר משמעותי (כמו מחלה קשה/מוות...): קילשאות נכונות. אני רוצה לדבר על הקילשאה שהיא הכי שנואה עלי מצד אחד אבל מסתבר שהכי נכונה והיא: "החיים ממשיכים"....
החיים של כולם ממשיכים זה נכון. גם שלי. גם של הילדים, ובמיוחד של כל השאר. אבל החיים שלה נעצרו. והכי הייתי רוצה שיהיה אפשר לעצור את הזמן, לא להחזיר לאחור, רק לעצור את החיים האלה לזמן אפילו קצר ולהתרכז בה. בלי אחריות, בלי ילדים על הראש, בלי עבודה, בלי משפחה דואגת, רק אני והיא נטו. ליום אחד. לשבוע. לשבועיים כל זמן אני מוכן...
לא זוכר אם כתבתי את זה או לא, אבל אני לא מאמין שזה מלמעלה, גורל כתוב או משהוא כזה... אני יותר מאמין שזו יד המקרה...לא מאמין שהייתה דרך לעצור את זה. אני מאמין שכמו בתאונת דרכים קטלנית, שלא רואים מהיכן המשאית שדורסת אותך מגיעה, אבל היא מגיעה וקוטלת, כך הסרטן... מגיע משום מקום, לא מבינים מהיכן, והוא קוטל... קוטל, אבל בהילוך איטי.
ואז דואגים להזכיר לך, החיים ממשיכים... אני באמצע הנסיעה הארוכה במסע החיים, פתאום מוצא עצמי בדרכים אחרות ולא בדרך הראשית שידעתי (או חשבתי שידעתי) לאן היא תוביל. כאילו באמצע הדרך לנופש חלומי בתאילנד,  פתאום מגלה שאני בכלל בדרך למחנה עבודה במחנה פליטים סודניים במדבריות אתיופיה... אז גם זה חשוב, וגם זה יכול להיות עיסוק מספק... אבל לא בחרתי להגיע לשם...מישהו, או משהו, או איך שהוא זה נבחר בשבילי....  אז מה עושים? מייצרים חלומות חדשים? מייצרים משמעות חדשה לחיים? החיים ממשיכים באתיופיה? זה הוגן בכלל להמשיך כשהשותפה למסע קבורה מתחת לאדמה? זה הוגן בכלל להנות מהחיים האלה?
ועכשיו מגיע החלק של החיים ממשיכים....  הבטחתי לה הבטחה... יש ילדים... הם צריכים אבא חזק ושמח ומשמח... והבטחות, כך חונכתי, צריך לקיים...
ורגע... מה זאת אומרת להנות מהחיים בשביל אחרים? ומה עם עצמי? אני המשכתי לחיות, לא מתתי במסע... מה זה אומר? האם לרצות לחיות זה בגידה בה? האם לשמוח (מבפנים, לא כהצגה) זה לחלל את זכרה? האם שומו שמיים להיות עם אשה אחרת זה על תקן של מעשה בזוי שצריך לגנות? המחשבות האלה רצות לי בראש, אני יודע בפנים את התשובה, אבל השאלות האלה מכות ושורטות את הרוח...
אבל למרות השריטות... ולמרות הכאב... בחרתי בשלושה דברים:
1. לקיים הבטחתי לחיים מאושרים לילדים
2. לספק חיים מאושרים לילדים לא רק בגלל שהבטחתי, אלא כי כך צריך להיות
3. לעשות דברים שמסבים לי (כן לי באופן אישי, בלעדי, אגואיסטי, פרטי) הנאה וסיפוק בכל תחום ובכל אופן שאמצא לנכון....למה? ככה! כי בא לי.

לילה טוב....
האלמן הטרי